עם סיום תפילתו לה', שלמה קם מִכְּרֹעַ עַל בִּרְכָּיו, תנוחת ההכנעה שבה שהה ברציפות מתחילת התחינה ועד סופה. הזדקפותו נועדה להכין אותו לברכת העם, שכן אין זה ראוי שהמלך יברך את נתיניו באותה תנוחה שיוחדה לבורא. עם זאת, גם לאחר שקם הוא נותר כאשר וְכַפָּיו פְּרֻשׂוֹת הַשָּׁמָיִם. עמידה זקופה זו מול העם, לצד הידיים המושטות למרום, מלמדת כי גם בעת שהתכונן לברך את ישראל הוא המשיך להתחנן לפני ה' שיסכים עמו ויקיים את ברכותיו.
מלכים א, פרק ח׳, פסוק נ״ד
וַיְהִ֣י ׀ כְּכַלּ֣וֹת שְׁלֹמֹ֗ה לְהִתְפַּלֵּל֙ אֶל־יְהֹוָ֔ה אֵ֛ת כׇּל־הַתְּפִלָּ֥ה וְהַתְּחִנָּ֖ה הַזֹּ֑את קָ֞ם מִלִּפְנֵ֨י מִזְבַּ֤ח יְהֹוָה֙ מִכְּרֹ֣עַ עַל־בִּרְכָּ֔יו וְכַפָּ֖יו פְּרֻשׂ֥וֹת הַשָּׁמָֽיִם׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.