התכנסות העם בירושלים שילבה שתי חגיגות מרכזיות: חנוכת המקדש החדש וקיום מצוות העלייה לרגל. אף על פי ששלמה המלך זימן באופן רשמי רק את הזקנים וראשי העם, ההמונים הצטרפו מיוזמתם. הם עלו לירושלים מתוך כבוד לה' ולמלך, בעקבות מנהיגיהם, כדי לראות את הבניין המפואר שהוקם [מלבי"ם, אברבנאל].
ההתקהלות בֶּחָג התרחשה למעשה שבעת ימים קודם לחג הסוכות, כך שהעם הגיע כדי להשתתף בחנוכת הבית, ובמקביל לקיים את חובת העלייה לרגל של החג עצמו [רד"ק, אברבנאל].
צירוף המילים בְּיֶרַח הָאֵתָנִים מתייחס לחודש תשרי [ביאור שטיינזלץ]. המילה הָאֵתָנִים מבטאת חוזק ויציבות [מצודת ציון], והפרשנים מציעים מספר רבדים למשמעות שמו של החודש:
מבחינה חקלאית, זהו חודש האסיף שבו אוספים הביתה את התבואות והפירות, שהם הבסיס החזק המקיים את חיי האדם [רד"ק, צאינה וראינה, אברבנאל]. מבחינה רוחנית, החודש נחשב "חזק" ועמוס במצוות ובמועדים משמעותיים, כדוגמת ראש השנה, יום הכיפורים וחג הסוכות, אשר מיישרים ומכוונים את האדם אל השלמות [מצודת דוד, רד"ק, צאינה וראינה, אברבנאל]. בנוסף, חז"ל מסבירים כי החודש נקרא כך על שם אבות האומה, המכונים "איתני עולם", שנולדו בחודש זה [רד"ק, ביאור שטיינזלץ, צאינה וראינה, חומת אנך].
הכתוב מדגיש כי הוּא הַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי. בעבר, לפני מתן תורה ויציאת מצרים, נחשב תשרי לחודש הראשון שבו נברא העולם, וכך קראו לו הקדמונים. אולם, מאז שישראל יצאו ממצרים והצטוו למנות את חודש ניסן כראשון לחודשים, הפך תשרי לחודש השביעי במניין [רש"י, רד"ק].