תארו לעצמכם אירוע כל כך גדול ומרגש, שגם מי שלא קיבל הזמנה אישית פשוט מרגיש שהוא חייב להגיע אליו. זה בדיוק מה שקרה כשהמלך שלמה סיים לבנות את בית המקדש. שלמה המלך הזמין באופן רשמי רק את המנהיגים והזקנים, אבל המוני אנשים הצטרפו מעצמם. הם באו מתוך כבוד לה׳ ולמלך, וגם כדי לראות את הבניין המפואר. ההתקהלות הגדולה הזו בֶּחָג התחילה למעשה שבוע שלם לפני חג הסוכות, כך שהעם חגג קודם את חנוכת בית המקדש החדש, ומיד אחר כך קיים את מצוות העלייה לרגל של החג עצמו.
החגיגה הכפולה הזו התרחשה בְּיֶרַח הָאֵתָנִים, שזהו בעצם חודש תשרי שלנו. המילה הָאֵתָנִים מתארת משהו חזק ויציב. החודש הזה נקרא כך משתי סיבות פשוטות: ראשית, זהו הזמן שבו אוספים מהשדות את התבואה והפירות שהם הבסיס החזק שנותן לנו כוח לחיות. שנית, זהו חודש "חזק" שמלא ועמוס במצוות ובחגים חשובים כמו ראש השנה, יום הכיפורים וסוכות.
בסוף, הכתוב מזכיר לנו שזהו הוּא הַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי. בעבר הרחוק, לפני יציאת מצרים, חודש תשרי נחשב לחודש הראשון כי בו נברא העולם. אולם, מאז שבני ישראל יצאו ממצרים והצטוו להתחיל לספור את החודשים מחודש ניסן, חודש תשרי הפך להיות החודש השביעי בספירה.