לאחר שדיבר אל ה', וַיַּסֵּב הַמֶּלֶךְ אֶת פָּנָיו מן הקודש אל עבר העם, שכן תנאי מהותי לברכה הוא שהמברך יפנה ישירות אל המתברכים. כאשר שלמה וַיְבָרֶךְ אֵת כָּל קְהַל יִשְׂרָאֵל, ייתכן שבירך אותם בברכת שלום קצרה, או שהברכה היא למעשה דברי ההודיה והתפילה שישא למענם מיד לאחר מכן, כדי להדגיש שהשראת השכינה במקדש מתקיימת רק בזכותם. באותה עת וְכָל קְהַל יִשְׂרָאֵל עֹמֵד בעזרות המקדש באופן פלאי שהכיל את ההמון העצום. ציון עמידתם מדגיש את ההלכה האוסרת ישיבה בעזרה, ומרומז בו כי רק לשלמה, כמלך מבית דוד, הותר לשבת שם.
מלכים א, פרק ח׳, פסוק י״ד
וַיַּסֵּ֤ב הַמֶּ֙לֶךְ֙ אֶת־פָּנָ֔יו וַיְבָ֕רֶךְ אֵ֖ת כׇּל־קְהַ֣ל יִשְׂרָאֵ֑ל וְכׇל־קְהַ֥ל יִשְׂרָאֵ֖ל עֹמֵֽד׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.