בטרם שלמה מברך את העם, הוא מקדים לברך את ה' על השגת השלווה הלאומית והקמת בית המקדש. הוא מודה על כך שה' נָתַן מְנוּחָה לישראל מאויביהם, שכן השקט ממלחמות היה תנאי הכרחי לבניין המקום הקבוע לשכינה כְּכֹל אֲשֶׁר דִּבֵּר. שלמה מדגיש כי לֹא נָפַל, כלומר לא נחסר, דָּבָר אֶחָד מן ההבטחה האלוהית, והיא התקיימה במלואה בחסד ה' למרות חטאי העם שהיו עלולים לעכב אותה. העובדה שכל זה נאמר בְּיַד מֹשֶׁה עַבְדּוֹ מעצימה את חסדו של ה', שכן איש לא היה מפקפק בנבואת משה גם אילו לא הייתה מתקיימת, ובכל זאת בחר ה' ברחמיו להגשים כל פרט ופרט ממנה.
מלכים א, פרק ח׳, פסוק נ״ו
בָּר֣וּךְ יְהֹוָ֗ה אֲשֶׁ֨ר נָתַ֤ן מְנוּחָה֙ לְעַמּ֣וֹ יִשְׂרָאֵ֔ל כְּכֹ֖ל אֲשֶׁ֣ר דִּבֵּ֑ר לֹֽא־נָפַ֞ל דָּבָ֣ר אֶחָ֗ד מִכֹּל֙ דְּבָר֣וֹ הַטּ֔וֹב אֲשֶׁ֣ר דִּבֶּ֔ר בְּיַ֖ד מֹשֶׁ֥ה עַבְדּֽוֹ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.