רצונו של דוד לבנות את בית המקדש היה טוב וראוי, אך מכיוון שהיה איש מלחמות המלאכה הפיזית נמנעה ממנו. המילים רַק אַתָּה לֹא תִבְנֶה מדגישות כי מבחינה רוחנית לא חסר דבר בהכנותיו, וכוונתו נחשבת לו כאילו בנה את הבית בעצמו. המשימה הועברה לבנו הביולוגי, המכונה בלשון עדינה הַיֹּצֵא מֵחֲלָצֶיךָ. בנו שלמה, שחי בתקופה של מנוחה, הוא שייבנה את הבית לִשְׁמִי, שכן הוא יכול היה לעשות זאת אך ורק לשם ה', מבלי שתתערב בכך תקווה סמויה שהבנייה תביא לו שלווה מאויביו.
מלכים א, פרק ח׳, פסוק י״ט
רַ֣ק אַתָּ֔ה לֹ֥א תִבְנֶ֖ה הַבָּ֑יִת כִּ֤י אִם־בִּנְךָ֙ הַיֹּצֵ֣א מֵחֲלָצֶ֔יךָ הֽוּא־יִבְנֶ֥ה הַבַּ֖יִת לִשְׁמִֽי׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.