תהליך החזרה בתשובה של העם בגלות מתרחש בשלבים הדרגתיים, החל מהכרה פנימית ועד לווידוי. מיד עם הגעתם לארץ שוביהם, וְהֵשִׁיבוּ אֶל לִבָּם ומפנימים שעוונותיהם הם שגרמו לרעה שבאה עליהם. תחושת הזרות בגלות מעוררת בהם חרטה, ומתוך כך וְשָׁבוּ למוטב ופונים להתחנן בתפילה. לבסוף הם מתוודים ומצהירים וְהֶעֱוִינוּ, כלומר סרנו מן הדרך הישרה, אך המילה לֵאמֹר מצביעה על כך שעבור המוני העם היה זה וידוי מילולי וחיצוני שלא בהכרח נבע מתשובה בלב שלם.
מלכים א, פרק ח׳, פסוק מ״ז
וְהֵשִׁ֙יבוּ֙ אֶל־לִבָּ֔ם בָּאָ֖רֶץ אֲשֶׁ֣ר נִשְׁבּוּ־שָׁ֑ם וְשָׁ֣בוּ ׀ וְהִֽתְחַנְּנ֣וּ אֵלֶ֗יךָ בְּאֶ֤רֶץ שֹֽׁבֵיהֶם֙ לֵאמֹ֔ר חָטָ֥אנוּ וְהֶעֱוִ֖ינוּ רָשָֽׁעְנוּ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.