קרה לכם פעם שהייתם במקום זר ורחוק, ופתאום, מתוך הגעגוע הביתה, הבנתם שעשיתם טעות גדולה? זה בדיוק מה שקורה לעם ישראל כשהוא נמצא בגלות. התהליך של החזרה בתשובה שלהם בנוי משלבים. השלב הראשון קורה מיד כשהם מגיעים לארץ האויב. המילים וְהֵשִׁיבוּ אֶל לִבָּם מתארות איך הם עוצרים לחשוב ומבינים בתוך הלב שהמעשים הלא טובים שלהם הם אלה שגרמו להם להיות רחוקים מהבית. התחושה הזו, שהם רק אורחים בארץ זרה, מעוררת בהם חרטה עמוקה. בגלל זה מופיעה המילה וְשָׁבוּ, שמלמדת אותנו שהם מחליטים לחזור בתשובה ולשפר את המעשים שלהם. מתוך החרטה הזו הם מתחילים להתפלל אל ה' ולהתחנן אליו, ממש כמו התפילה המפורסמת של דניאל כשהיה בגלות בבבל. בסוף התהליך הם גם אומרים את הדברים בקול רם ומתוודים יחד על החטאים שלהם. כשהם אומרים וְהֶעֱוִינוּ, הם בעצם מודים שהם סטו מהדרך הישרה והנכונה, ומבקשים סליחה כדי שיוכלו לחזור אליה.
מלכים א, פרק ח׳, פסוק מ״ז
וְהֵשִׁ֙יבוּ֙ אֶל־לִבָּ֔ם בָּאָ֖רֶץ אֲשֶׁ֣ר נִשְׁבּוּ־שָׁ֑ם וְשָׁ֣בוּ ׀ וְהִֽתְחַנְּנ֣וּ אֵלֶ֗יךָ בְּאֶ֤רֶץ שֹֽׁבֵיהֶם֙ לֵאמֹ֔ר חָטָ֥אנוּ וְהֶעֱוִ֖ינוּ רָשָֽׁעְנוּ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.