מתוך המצוקה הכללית עולה כאבו הפרטי של היחיד, הנושא אל ה' כָּל תְּפִלָּה כָל תְּחִנָּה, ביטוי הכולל את בקשותיהם של הצדיקים השלמים יחד עם תחנוני ההמון המבקש רחמים ומחילה. פנייה זו שייכת לְכָל הָאָדָם לְכֹל עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל, ומקיפה הן את האדם הבודד והן את הציבור כולו. זעקה זו מתעוררת כאשר המתפללים יֵדְעוּן אִישׁ נֶגַע לְבָבוֹ, כלומר מודעים למכאוביהם הנסתרים ומכירים בכך שהפגע והמצוקה נובעים מחטאיהם ומיצר הרע השוכן בלבם. מתוך הכרה זו בעוונותיו, האדם מבקש סליחה וּפָרַשׂ כַּפָּיו אֶל הַבַּיִת הַזֶּה, בין אם הוא נמצא בתוך המקדש עצמו ובין אם הוא מתפלל מכל מקום אחר בעולם כשפניו מכוונות אליו.
מלכים א, פרק ח׳, פסוק ל״ח
כׇּל־תְּפִלָּ֣ה כׇל־תְּחִנָּ֗ה אֲשֶׁ֤ר תִּֽהְיֶה֙ לְכׇל־הָ֣אָדָ֔ם לְכֹ֖ל עַמְּךָ֣ יִשְׂרָאֵ֑ל אֲשֶׁ֣ר יֵדְע֗וּן אִ֚ישׁ נֶ֣גַע לְבָב֔וֹ וּפָרַ֥שׂ כַּפָּ֖יו אֶל־הַבַּ֥יִת הַזֶּֽה׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.