עם הכנסת ארון הברית אל הַדְּבִיר, הוא קודש הקודשים, משכו הכהנים את הַבַּדִּים, מוטות הנשיאה של הארון, כלפי חוץ מכיוון שהארון הגיע למנוחתו. משיכה זו מסבירה את המילה וַיַּאֲרִכוּ, אף שיש המסבירים כי המוטות התארכו בדרך נס או ששלמה יצר מוטות ארוכים יותר עבור המקדש החדש. בשל כך וַיֵּרָאוּ רָאשֵׁי הַבַּדִּים מבעד לפרוכת, שאותה פרס שלמה משום שהמוטות מנעו את סגירת הדלתות, והם אף שימשו להכוונת הכהן הגדול ביום הכיפורים. הכתוב מדגיש וְלֹא יֵרָאוּ הַחוּצָה, שכן המוטות רק דחקו את הפרוכת ובלטו דרכה מבלי לקרוע אותה, כסמל לחוט השדרה המעביר חיות אל ההיכל. המוטות נותרו במצב משוך זה לעולם, וַיִּהְיוּ שָׁם עַד הַיּוֹם הַזֶּה, עד שנגנזו באדמה במקומם עם חורבן המקדש.
מלכים א, פרק ח׳, פסוק ח׳
וַֽיַּאֲרִ֘כוּ֮ הַבַּדִּים֒ וַיֵּרָאוּ֩ רָאשֵׁ֨י הַבַּדִּ֤ים מִן־הַקֹּ֙דֶשׁ֙ עַל־פְּנֵ֣י הַדְּבִ֔יר וְלֹ֥א יֵרָא֖וּ הַח֑וּצָה וַיִּ֣הְיוּ שָׁ֔ם עַ֖ד הַיּ֥וֹם הַזֶּֽה׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.