האם קרה לכם פעם שהייתם שקועים לגמרי בעשייה, ופתאום הייתם צריכים לזנק ממקומכם כדי להיזהר מסכנה? זה בדיוק מה שקרה לדוד. בזמן שדוד ניגן, הכעס של המלך שאול התפרץ והוא הטיל לעברו חנית. שאול התכוון לְהַכּוֹת בַּחֲנִית בְּדָוִד וּבַקִּיר, כלומר לזרוק את החנית בכוח רב כל כך שהיא תפגע בדוד ותגיע עד לקיר שמאחוריו. אבל אז קרה נס של ממש. למרות שדוד היה מרוכז בקצב המנגינה, הוא הצליח להבחין בסכנה ברגע האחרון, מיד אחרי שהחנית יצאה מהיד של שאול. המילה וַיִּפְטַר מסבירה שדוד התחמק, נחלץ ממקומו וזז הצידה בזמן. בגלל שדוד זז, החנית פגעה רק בקיר. המילים וַיַּךְ אֶת הַחֲנִית בַּקִּיר מדגישות עד כמה חזקה הייתה הזריקה. הכוח היה כל כך גדול עד שהברזל של החנית עצמה התעקם ונחבט באבני הקיר. באותו רגע דוד הבין ששאול באמת מתכוון לפגוע בו, ולכן הוא נָס וַיִּמָּלֵט. הבריחה שלו התרחשה בשלבים: קודם כל הוא ברח מהארמון אל הבית שלו, ורק אחר כך, בַּלַּיְלָה הוּא, כלומר באותו הלילה ממש, הוא ברח סופית מהעיר לפני שעלה הבוקר, בעזרת אזהרה שקיבל מאשתו מיכל.
שמואל א, פרק י״ט, פסוק י׳
וַיְבַקֵּ֨שׁ שָׁא֜וּל לְהַכּ֤וֹת בַּֽחֲנִית֙ בְּדָוִ֣ד וּבַקִּ֔יר וַיִּפְטַר֙ מִפְּנֵ֣י שָׁא֔וּל וַיַּ֥ךְ אֶֽת־הַחֲנִ֖ית בַּקִּ֑יר וְדָוִ֛ד נָ֥ס וַיִּמָּלֵ֖ט בַּלַּ֥יְלָה הֽוּא׃ {פ}
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.