יצא לכם פעם לנסות להגן על חבר טוב, ולהסביר לכולם שהוא בעצם עשה משהו נפלא? זה בדיוק מה שיהונתן עושה. הוא עומד מול אביו, שאול המלך, ומסביר לו למה דוד הוא גיבור שצריך להעריך ולא לפגוע בו.
יהונתן מזכיר לאביו עד כמה דוד היה אמיץ, ואומר עליו וַיָּשֶׂם אֶת נַפְשׁוֹ בְכַפּוֹ. תארו לעצמכם שאתם מחזיקים משהו יקר מאוד בכף יד פתוחה לגמרי. כל תזוזה קטנה, והוא עלול ליפול ולהיאבד. כך בדיוק דוד סיכן את החיים שלו כשיצא להילחם. הוא לא עשה את זה סתם בלי לחשוב, אלא כדי להציל את כולם. דוד וַיַּךְ אֶת הַפְּלִשְׁתִּי, כלומר ניצח את גלית, ובזכות המעשה הזה ה' הביא תְּשׁוּעָה גְדוֹלָה לְכָל יִשְׂרָאֵל, הצלה ענקית לעם כולו. יהונתן אפילו מזכיר לשאול שגם הוא בעצמו נהנה מהניצחון הזה, הרי רָאִיתָ וַתִּשְׂמָח כשזה קרה.
לכן, יהונתן מסיים בשאלה חזקה: וְלָמָּה תֶחֱטָא בְּדָם נָקִי לְהָמִית אֶת דָוִד חִנָּם? כלומר, למה לפגוע באדם חף מפשע שלא עשה שום דבר רע? הרי לפגוע בו לחינם, אחרי כל הטוב שעשה, יהיה חטא גדול.