שמואל א, פרק ב׳, פסוק ג׳

יצא לכם פעם להצליח במשהו ממש קשה, ולהרגיש שאתם הכי טובים בעולם, ואולי אפילו קצת להשוויץ בזה מול אחרים? חנה מלמדת אותנו בתפילה שלה שיעור חשוב מאוד על צניעות. היא פונה לאנשים שמתגאים וחושבים שהם מצליחים רק בזכות הכוח של עצמם, ומבקשת מהם לא לדבר גְּבֹהָה גְבֹהָה. הכוונה היא שלא נרבה להשתמש במילים של גאווה. היא גם מזהירה שלא יֵצֵא עָתָק מהפה שלנו. עתק הוא דבר חזק, קשה ופוגע, וחנה מבקשת שנימנע מדיבורים כאלה. היא מסבירה שיש סיבה טובה להיות צנועים, כי ה' הוא אֵל דֵּעוֹת. הוא יודע הכל, ושום דבר לא נסתר ממנו. הוא רואה לא רק את מה שאנחנו עושים, אלא גם יודע בדיוק מה אנחנו חושבים ומרגישים עמוק בתוך הלב. בסוף דבריה היא מזכירה שרק לה' נִתְכְּנוּ עֲלִלוֹת. המילה עלילות פירושה מעשים. ה' סופר ושוקל במדויק את כל המעשים שלנו. בנוסף, חנה מזכירה לנו שאנחנו יכולים לתכנן הרבה תוכניות, אבל בסופו של דבר ה' הוא זה שקובע מה באמת יקרה ויצליח. לכן, הכי נכון לזכור תמיד שהכוח שלנו מגיע מה', ולהתנהג בענווה.