קרה לכם פעם שהבטחתם משהו לחבר, אבל אז הוא התנהג בצורה ממש לא יפה, והרגשתם שאתם כבר לא יכולים לקיים את ההבטחה? זה בערך מה שקורה כאן. ה' פונה לעלי הכהן ואומר לו: אָמוֹר אָמַרְתִּי בֵּיתְךָ וּבֵית אָבִיךָ יִתְהַלְּכוּ לְפָנַי עַד עוֹלָם. כלומר, ה' נתן בעבר זכות מיוחדת למשפחה של עלי, והבטיח שהם תמיד ישרתו ככהנים גדולים.
אבל הבטחה מה' היא לא דבר שקורה בכל מצב, היא תלויה תמיד במעשים שלנו. בגלל שהבנים של עלי חטאו, ה' אומר חָלִילָה לִּי. המילה הזו אומרת "בשום פנים ואופן לא". ה' מסביר שהוא לא יכול להמשיך לשמור על ההבטחה הזו, ומלמד אותנו כלל חשוב מאוד: כִּי מְכַבְּדַי אֲכַבֵּד וּבֹזַי יֵקָלּוּ.
הכלל הזה מחולק לשניים. החלק הראשון הוא מְכַבְּדַי אֲכַבֵּד. מי שמכבד את ה' ועושה מעשים טובים, ה' מעניק לו כבוד בחזרה, שומר עליו ונותן לו אור ושכר. לכן הכהונה תחזור בעתיד למשפחה של פנחס הכהן, שזכה לכבוד כי הוא ידע לכבד את ה' בעבר.
החלק השני הוא וּבֹזַי יֵקָלּוּ. מי שמזלזל בה', כמו שעשו בני עלי, יאבד את הכבוד שלו ויהפוך לביזיון. שימו לב למשהו מעניין בשפה: ה' לא אומר "אני אעניש אותם ואקח להם את הכבוד", אלא אומר שהם יאבדו את הכבוד מעצמם. ברגע שמישהו בוחר לעשות דברים רעים, ה' פשוט מפסיק לשמור עליו, והכבוד שלו נעלם לבד.