קרה לכם פעם שרציתם להעיר לחבר על התנהגות לא טובה, אבל ידעתם שהוא מיד ינסה להכחיש ולהגיד "זה לא נכון"? עלי הכהן נמצא בדיוק במצב הזה. הוא שומע דברים קשים מאוד על ההתנהגות של הבנים שלו במשכן, ובוחר את המילים שלו בזהירות רבה כדי שהם לא יוכלו להתחמק.
כאשר עלי פונה אליהם, הוא שואל למה הם עושים כַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה. שימו לב שהוא משתמש באות כ"ף כדי להגיד "כמו הדברים האלה". עלי יודע שלפעמים שמועות מנפחות קצת את הסיפור האמיתי. לכן הוא בעצם אומר להם: גם אם לא עשיתם בדיוק את המעשים החמורים שאנשים מספרים, בטוח עשיתם דברים שדומים להם, ומזה צמח לכם שם רע.
עלי ממשיך ואומר שהוא שומע אֶת דִּבְרֵיכֶם רָעִים, כלומר את הדברים הרעים שאנשים אחרים מספרים עליהם. הוא מדגיש שהשמועות מגיעות מֵאֵת כָּל הָעָם אֵלֶּה. האנשים שמדברים הם לא סתם אנשים שאוהבים להמציא סיפורים, אלא אנשים מכובדים שבאים להקריב קרבנות במשכן ותושבי העיר שילה. עלי אומר שכל העם מדבר עליהם משתי סיבות: קודם כל, כדי שהבנים לא יוכלו לשאול מי בדיוק העיד נגדם, כי כולם מדברים על כך יחד. שנית, כדי להוכיח להם שהשמועות נכונות. הרי אם זה היה שקר מוחלט, בטוח היה נמצא לפחות אדם אחד שהיה מגן עליהם.
מהבחירה של עלי אנחנו לומדים הדרכה יפה לדרך ארץ: כשאנחנו שומעים דברים טובים על חבר, כדאי מאוד שנגיד לו בדיוק מי אמר אותם כדי לשמח אותו. אבל אם אנחנו צריכים להעביר ביקורת או להעיר על משהו לא טוב, עדיף שנגיד את זה באופן כללי, ממש כמו שעלי עשה.