תארו לעצמכם שאתם מתחבאים, ופתאום אתם קולטים מרחוק קבוצה גדולה של אנשים מתקרבת אליכם, אבל בגלל המרחק אתם לא לגמרי בטוחים מי הם. זה בדיוק מה שקרה לדוד. דוד והאנשים שלו מסתתרים הרחק מהשביל המרכזי, במקום שבו הוא יֹשֵׁב בַּמִּדְבָּר, באזור שומם ונסתר. לעומת זאת, שאול והצבא שלו מקימים את המחנה שלהם ממש עַל הַדָּרֶךְ הברורה שמובילה לגבעה.
ההתארגנות הזו מראה לנו את ההבדל הגדול בין הצבא של שאול שצועד בגלוי, לבין דוד שחייב להסתתר. כשהתנ"ך מתאר את הרגע שבו דוד קולט את הצבא ומשתמש במילה וַיַּרְא, הכוונה היא רק להתרשמות ראשונה. דוד והשומרים שלו הבחינו בחיילים שמתקרבים לאזור והניחו שזהו שאול שבא לחפש אותם, אבל באותו רגע הם עדיין לא ידעו זאת בוודאות גמורה, וגם לא היה להם מושג איפה בדיוק הצבא הזה יבחר לעצור ולהקים את המחנה שלו.