נסו לחשוב מה עובר בראשו של ילד שמתעורר שוב ושוב לקול שקורא בשמו, אבל מגלה שהאדם היחיד שנמצא באזור בכלל לא קרא לו. שמואל הצעיר חווה בדיוק את זה ורץ אל עלי הכהן. הכתוב מציין שזה קרה בשלישת, כלומר בפעם השלישית. בפעמים הראשונות עלי הזקן חשב ששמואל פשוט מדמיין מתוך שינה, אבל כעת, כששמואל ניגש אליו כשהוא ער לגמרי, עלי מתחיל לקשר את הדברים. המילה ויבן באה מהמילה בינה, והיא מתארת איך עלי מבין בשכלו את מה שמתרחש. עלי קולט שאם שמואל שומע קול ברור בזמן שהוא עצמו לא שומע דבר, זה סימן מובהק שמדובר בנבואה מאת ה'.
אולי אתם תוהים למה ה' בחר לקרוא לשמואל בצורה כזו מבלבלת, שגרמה לו לרוץ הלוך ושוב? הסיבה היא שה' עשה זאת בכוונה כדי לעזור לשמואל. המסר שה' עמד למסור לשמואל היה קשור למשפחתו של עלי, ולא היו בו דברים משמחים. ה' ידע שאם הנבואה תגיע לשמואל באופן ישיר, הנער יתבייש ויפחד לגשת לעלי ולספר לו. לכן, ה' גרם לשמואל לגשת אל עלי כמה פעמים. ההליכות החוזרות האלו עוררו את תשומת ליבו של עלי, וכך עלי הוא זה שדרש משמואל לחשוף בפניו את מה ששמע. כך נחסך משמואל הצעיר הקושי ליזום בעצמו את השיחה המורכבת.