מסע הָעֲגָלָה נושאת הארון מסתיים בהכוונה ניסית בשדהו של יהושע בֵּית הַשִּׁמְשִׁי, כלומר תושב העיר בית שמש. העגלה נעצרה דווקא שם משום שבמקום עמדה אֶבֶן גְּדוֹלָה שהוכנה מראש בהשגחה אלוהית כדי שהארון יונח עליה. לאחר מכן וַיְבַקְּעוּ את עצי העגלה והעלו את הַפָּרוֹת כקורבן עֹלָה לה'. פעולה זו בוצעה על ידי אנשי המקום, או בציווי סרני הפלשתים שהיו בעלי הבהמות. הקרבת נקבות מחוץ למשכן התאפשרה משום שבאותה תקופה הותרה ההקרבה בבמות יחיד, או שהדבר נעשה כהוראת שעה חריגה וזמנית.
שמואל א, פרק ו׳, פסוק י״ד
וְהָעֲגָלָ֡ה בָּ֠אָה אֶל־שְׂדֵ֨ה יְהוֹשֻׁ֤עַ בֵּֽית־הַשִּׁמְשִׁי֙ וַתַּעֲמֹ֣ד שָׁ֔ם וְשָׁ֖ם אֶ֣בֶן גְּדוֹלָ֑ה וַֽיְבַקְּעוּ֙ אֶת־עֲצֵ֣י הָעֲגָלָ֔ה וְאֶ֨ת־הַפָּר֔וֹת הֶעֱל֥וּ עֹלָ֖ה לַיהֹוָֽה׃ {ס}
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.