ישעיהו, פרק ל׳, פסוק כ״ד

תארו לעצמכם תקופה שבה יש כל כך הרבה אוכל ושפע בעולם, עד שאפילו חיות העבודה מקבלות ארוחות מלכים! הנביא מספר לנו על ימי הברכה שעתידים לבוא. בימים האלה, וְהָאֲלָפִים וְהָעֲיָרִים, כלומר השוורים והחמורים הצעירים שהם עֹבְדֵי הָאֲדָמָה ועוזרים לאדם לחרוש את השדה, יזכו לאוכל משובח במיוחד. בדרך כלל בהמות אוכלות קש פשוט, אבל אז הן יאכלו בְּלִיל חָמִיץ. בְּלִיל הוא תערובת של דגנים, וחָמִיץ הכוונה לתערובת מיוחדת שהוסיפו לה טעם כדי שתהיה בריאה ומשמינה יותר. האוכל הזה יהיה נקי ואיכותי ממש כמו אוכל של בני אדם, אוכל אֲשֶׁר זֹרֶה בָרַחַת וּבַמִּזְרֶה. הרַחַת והמִזְרֶה הם כלי חקלאות שבעזרתם מניפים את התבואה אל הרוח. הרוח מעיפה את כל הלכלוך והפסולת, ומשאירה רק את הגרעינים הנקיים והטובים. כל זה בא ללמד אותנו על גודל הברכה שתהיה בארץ, כשמרוב שפע יוכלו לפנק אפילו את הבהמות באוכל נקי, מושקע וטעים.