ישעיהו, פרק ל׳, פסוק כ״ט

יצא לכם פעם להרגיש הקלה עצומה ושמחה מתפרצת אחרי שניצלתם מסכנה גדולה? תארו לעצמכם את תושבי ירושלים שניצלו בנס עצום מהצבא החזק של מלך אשור. מרוב אושר, מובטח להם שהַשִּׁיר יִהְיֶה לָכֶם, כלומר, הם ישירו שירי תודה והלל על ההצלה שלהם. השמחה הזו תהיה גדולה ומיוחדת ממש כְּלֵיל הִתְקַדֶּשׁ חָג. הכוונה היא לליל חג הפסח, כי בדיוק כמו שעם ישראל שר והודה לה' בלילה שבו יצאנו ממצרים, כך תהיה השמחה על הנס הזה שגם הוא קרה בלילה. זו לא תהיה רק שירה בפה, אלא גם וְשִׂמְחַת לֵבָב, שמחה עמוקה ואמיתית בתוך הלב. דמיינו תהלוכה חגיגית ושמחה כַּהוֹלֵךְ בֶּחָלִיל, ממש כמו התהלוכה של מביאי הביכורים שצעדו לירושלים כשמנגינת חליל מלווה אותם. המטרה של התהלוכה השמחה הזו היא לָבוֹא בְהַר ה', להגיע אל הר הבית ובית המקדש כדי להודות אֶל צוּר יִשְׂרָאֵל. המילה צור מתארת מקום חזק ובטוח, וזה מזכיר לנו שה' הוא המשענת החזקה והמגן של עם ישראל.