קרה לכם פעם שהפלתם בטעות כוס או צלחת והיא התנפצה להמון חתיכות קטנות שאי אפשר לחבר בחזרה? הנביא משתמש בתמונה הזאת כדי להסביר מה קורה כשסומכים על דברים לא נכונים. העם בטח בחומה גבוהה שתגן עליו, אבל ה' מזהיר שיהיה וּשְׁבָרָהּ, כלומר ה' ישבור את החומה הזאת שהם סמכו עליה. השבירה תהיה כְּשֵׁבֶר נֵבֶל יוֹצְרִים, בדיוק כמו כד חרס שמתנפץ.
הכד יישבר לכל כך הרבה רסיסים דקים עד שיהיה כָּתוּת לֹא יַחְמֹל, ריסוק מוחלט בלי שום רחמים על הכלי, עד שלא יישאר ממנו שום דבר שלם. מרוב שהחתיכות יהיו קטנות, וְלֹא יִמָּצֵא בִמְכִתָּתוֹ חֶרֶשׂ, לא יישאר אפילו שבר אחד מספיק גדול שאפשר יהיה להשתמש בו למשהו.
פעם, כשהיו נשברים כלים, אנשים היו שומרים את החתיכות הגדולות כדי לעשות איתן פעולות פשוטות ביומיום, אבל כאן השברים יהיו כל כך זעירים שאפילו אותן אי אפשר יהיה לעשות. אי אפשר יהיה לַחְתּוֹת אֵשׁ מִיָּקוּד, כלומר לגרוף או לקחת גחלים מתוך מדורה, וגם אי אפשר יהיה וְלַחְשֹׂף מַיִם מִגֶּבֶא. המילה מִגֶּבֶא מתארת גומה קטנה באדמה שיש בה מעט מים, וכדי לשאוב משם צריך להצמיד חרס קטן לקרקעית לאסוף את המעט שיש. המילה וְלַחְשֹׂף מתארת את השאיבה הזאת, כי כששואבים את המים המעטים, הקרקעית נשארת חשופה ומגולה.
המסר כאן הוא שחומה שנבנית על מעשים לא טובים תתפורר בסוף לעפר. זה מזכיר לנו שגם התנהגות לא טובה שנראית לנו קטנה יכולה להרוס הכול, ולכן חשוב תמיד לבחור בדרך הטובה והנכונה.