תארו לעצמכם שהשקעתם חודשים ארוכים בטיפוח גינה יפהפייה ומלאה בפירות מתוקים, ולפתע הכל נהרס ומתייבש. איזו תחושה קשה זו, נכון? באותה תקופה, עם ישראל חווה כאב דומה וגדול מאוד בגלל שהאויבים השחיתו את האדמה שלהם. המילים עַל־שָׁדַ֖יִם סֹפְדִ֑ים מתארות מנהג עתיק של אבל ועצב. בעבר, כשאנשים היו בצער עמוק, הם היו בוכים ומכים על החזה שלהם כדי להראות עד כמה כואב להם בלב. על מה הם בכו כל כך? עַל־שְׂדֵי־חֶ֕מֶד, כלומר על השדות הנהדרים והאהובים שלהם שנהרסו והפכו לאדמה ריקה, וגם עַל־גֶּ֖פֶן פֹּרִיָּֽה, על עצי הגפן שהיו עמוסים בענבים וכעת לא נותר מהם דבר. העם היה רגיל לשפע, ופתאום הם מצאו את עצמם בלי לחם לאכול ובלי יין לשתות, ועל כך הם מקוננים ובוכים.
ישעיהו, פרק ל״ב, פסוק י״ב
עַל־שָׁדַ֖יִם סֹפְדִ֑ים עַל־שְׂדֵי־חֶ֕מֶד עַל־גֶּ֖פֶן פֹּרִיָּֽה׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.