יצא לכם פעם לראות גינה פורחת ויפה שנעזבה, ולאט לאט התמלאה בשיחים פראיים? הנביא מתאר תמונה עצובה דומה, שבה מקומות מלאים בחיים הופכים לשממה. הוא מספר שעל האדמה הטובה והפורייה, שהיא אַדְמַת עַמִּי, במקום יבולים יפים תַּעֲלֶה ותצמיח האדמה קוץ שָׁמִיר, שהם סוגים שונים של שיחים קוצניים שגדלים כשהמקום ריק ועזוב. העצבות והשממה לא יישארו רק בשדות, אלא יתפשטו ויגיעו גם אל כל קִרְיָה, כלומר העיר ירושלים, שהייתה בעבר עיר עַלִּיזָה ושמחה. הקוצים יכסו אפילו את בָּתֵּי מָשׂוֹשׂ, שהם הבתים שהיו תמיד מלאים בצחוק ובשמחה של אנשים.
ישעיהו, פרק ל״ב, פסוק י״ג
עַ֚ל אַדְמַ֣ת עַמִּ֔י ק֥וֹץ שָׁמִ֖יר תַּעֲלֶ֑ה כִּ֚י עַל־כׇּל־בָּתֵּ֣י מָשׂ֔וֹשׂ קִרְיָ֖ה עַלִּיזָֽה׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.