יצא לכם פעם לשבת בנחת, להרגיש בטוחים לגמרי ולחשוב ששום דבר לא יכול להרוס לכם את השלווה? הנביא פונה אל האנשים שמרגישים בדיוק כך, ומזהיר אותם שאסון מתקרב והם עומדים לצאת לגלות. הוא קורא להם חִרְדוּ שַׁאֲנַנּוֹת וגם רְגָזָה בֹּטְחוֹת. שתי הקריאות האלה אומרות בעצם את אותו הדבר: תתעוררו, תפחדו ותרעדו, כי השקט שלכם עומד להסתיים בקרוב.
הנביא מתאר את המצב העצוב שבו הם יהיו כשיצאו לגלות. המילה פְּשֹׁטָה מתארת איך האויב יכריח אותם לפשוט את הבגדים שלהם, והמילה וְעֹרָה אומרת שהם יישארו חשופים. התהליך הזה יקרה לאט לאט, קודם ייקחו להם את הבגד החיצוני ואז את הכותונת, עד שיישארו חסרי כול. במצב הקשה הזה, נאמר להם וַחֲגוֹרָה עַל חֲלָצָיִם. המילה חֲלָצָיִם פירושה מותניים. מכיוון שלא יישארו להם בגדים, הם ייאלצו לקשור חגורה פשוטה ישירות על הגוף שלהם, רק כדי לכסות את עצמם מעט.