חשבתם פעם איך זה מרגיש לעבוד קשה בשדה במשך חודשים, ולשבת לנוח בתחושה שהכול בטוח ומוכן לקראת החורף? הנביא פונה לאנשים שמרגישים בדיוק כך, רגועים ושלווים מדי, ומזהיר אותם שהשקט הזה עומד להסתיים. הוא אומר להם שהקושי שמתקרב יימשך יָמִים עַל־שָׁנָה, כלומר, זו לא תהיה צרה קצרה שתחלוף מהר, אלא תקופה ארוכה של קושי שתחזור על עצמה שנה אחרי שנה בגלל אויבים שיגיעו לארץ.
כאשר האויבים יגיעו, תִּרְגַּזְנָה בֹּטְחוֹת. משמעות המילה תרגזנה היא לרעוד ולפחד. אותם אנשים שעכשיו יושבים בנחת ומרגישים בטוחים לגמרי, יתקפו פתאום בחרדה וברעדה גדולה.
הסיבה המרכזית לפחד הגדול הזה היא פגיעה קשה באוכל שלהם: כִּי כָּלָה בָצִיר אֹסֶף בְּלִי יָבוֹא. הבָצִיר הוא הפעולה של קטיפת הענבים מהכרם, והאֹסֶף הוא הזמן החשוב שבו מכניסים את כל התבואה והפירות לתוך הבתים כדי שיהיה מספיק אוכל לימי החורף הקרים. הנביא מסביר שהאויבים פשוט יהרסו את השדות והכרמים. גם אם החקלאים יספיקו לקטוף את הפירות ויחשבו שהכול בסדר, היבול לא יגיע לבתים שלהם, כי האויב ייקח הכול רגע לפני שהם יספיקו לאסוף אותו פנימה.