ישעיהו, פרק מ״ד, פסוק כ״ד

יצא לכם פעם לבנות משהו מסובך וגדול, כמו ארמון שלם, לגמרי לבדכם בלי שאף אחד יושיט לכם עזרה? ה' פונה לעם ישראל כדי להבטיח להם שהוא יגאל ויציל אותם. כדי להראות כמה קל לו לעשות את זה ולשנות את מהלך ההיסטוריה, ה' מזכיר לנו שהוא הבורא היחיד של היקום כולו. הוא קורא לעצמו גֹּאֲלֶךָ וְיֹצֶרְךָ מִבָּטֶן, כי הקשר שלנו איתו התחיל כבר מההתחלה, עוד כשיעקב נבחר על פני עשו בבטן אמם. בדיוק כפי שה' יצר את העם שלנו בעבר, כך הוא גם יגאל אותנו. ה' ממשיך ומכריז אָנֹכִי ה' עֹשֶׂה כֹּל, כי הוא ברא את כל העולם מתוך שום דבר, והוא לא עשה זאת רק פעם אחת מזמן, אלא הוא ממשיך לקיים ולהחזיק את העולם בכל יום ויום. ה' מדגיש שהוא נֹטֶה שָׁמַיִם לְבַדִּי, הוא מתח את השמיים לגמרי לבדו, בלי שום עזרה או תיווך של מלאכים. בנוסף לכך הוא גם רֹקַע הָאָרֶץ, כלומר פורש ושוטח את האדמה מעל המים. זו פעולה שהיא נגד חוקי הטבע, והיא מוכיחה את הכוח המיוחד של ה'. המילה האחרונה היא מֵאִתִּי, שמשמעותה היא שהכל קרה אך ורק מכוחו העצמי של ה'. בתנ"ך המילה הזו נכתבת בצורה שניתן לקרוא אותה גם כשאלה, "מי איתי?", כדי להזכיר לנו שבשונה ממלך רגיל שחייב שרים ועוזרים כדי להצליח, ה' עשה הכל, מתחילת העולם ועד היום, לגמרי לבדו.