ישעיהו, פרק מ״ד, פסוק כ״ד

הבטחת הגאולה נשענת על כוחו המוחלט של ה' כבורא היחיד של היקום, וכשם שיצר את עם ישראל משלב הבחירה ביעקב, בבחינת וְיֹצֶרְךָ מִבָּטֶן, כך הוא גם עתיד להיות גֹּאֲלֶךָ. ההצהרה כי ה' עֹשֶׂה כֹּל שוללת את התפיסה שהעולם השתלשל מעצמו, ומדגישה שהוא ברא את היקום יש מאין וממשיך לקיים אותו בכוחו בכל יום. הוא נֹטֶה שָׁמַיִם לְבַדִּי ללא כל סיוע של מלאכים, וכן רֹקַע הָאָרֶץ, כלומר פורש ושוטח אותה על פני המים באופן שמעל לחוקי הטבע. המילה החותמת את הפסוק נכתבת כשתי מילים, מי אתי, כשאלה רטורית המבהירה שבשונה ממלך בשר ודם ה' פעל בבריאה לחלוטין לבדו. עם זאת, המילה נקראת כמילה אחת, מֵאִתִּי, כדי ללמד שפרישת הארץ נובעת אך ורק מכוחו הרוחני והעצמי.