האיוולת שבעבודת האלילים נחשפת מתוך תמיהה רטורית על אדם הטורח ומשקיע ממרצו למען ריק מוחלט. מִי הוא זה שיָצַר והעניק צורה לחומר כדי לעשות ממנו אֵל המשמש כאלוהות ממשית או כצינור גשמי לשפע רוחני, וּפֶסֶל שאותו הוא נָסָךְ, כלומר יוצק ממתכת או מצפה בכיסוי. בניגוד למעשים מגונים שאדם עשוי לבצע למען תמורה משמעותית, יצירת אלוהות מעשה ידי אדם שאינה מסוגלת להושיע נעשית לְבִלְתִּי הוֹעִיל, ללא שום תועלת.
ישעיהו, פרק מ״ד, פסוק י׳
מִֽי־יָצַ֥ר אֵ֖ל וּפֶ֣סֶל נָסָ֑ךְ לְבִלְתִּ֖י הוֹעִֽיל׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.