קריאה נוקבת מופנית אל העם היהודי, המעמתת בין ייעודו הרוחני הייחודי לבין הבלותה של עבודת האלילים. לאחר תוכחה על טפשותם של אומות העולם העובדות פסילים, פונה ה' אל עמו ומזכיר להם את זהותם ואת הקשר הבלתי ניתן לניתוק ביניהם.
זְכָר אֵלֶּה – רוב הפרשנים מסכימים כי הקריאה לזכור מתייחסת לדברי התוכחה הקודמים על ריקנותם של עובדי האלילים, במטרה שהעם ישכיל להבין זאת ולא יתפתה ללכת אחריהם [רד"ק, מצודת דוד, צאינה וראינה]. מנגד, יש המפרשים כי זוהי קריאה לעם לזכור את מי שהם באמת ואת מה שהם צריכים להיות [ביאור שטיינזלץ], או דרישה להכיר בחטאים שעשו בעבר בארץ [אבן עזרא].
הפנייה הכפולה אל יַעֲקֹב וְיִשְׂרָאֵל זוכה למספר התייחסויות המצביעות על רבדים שונים בעם. גישה אחת רואה בכך פנייה לכלל השדרות: השם יעקב מייצג את המון העם, בעוד ישראל מכוון לאנשים החשובים והרוחניים [חומת אנך]. בדומה לכך, יש הרואים בשם יעקב רמז לצדדים הפחותים והחוטאים בעם, ובשם ישראל את הצדיקים והישרים, כאשר ה' קורא לכולם כאחד להתעורר [אברבנאל]. גישה נוספת ומעמיקה מבחינה בין חלקי האדם עצמו: יעקב מסמל את הטבע האנושי והחומרי, ואילו ישראל מסמל את הנפש האלוהית העליונה שניטעה באדם, שמעלתה גבוהה אף מזו של מלאכי השרת [מלבי"ם].
כִּי עַבְדִּי אָתָּה יְצַרְתִּיךָ עֶבֶד לִי – הפרשנים מדגישים כי מהותו של העם היא עבדות לה' בלבד, השוללת כל שעבוד לאל זר או לכוחות הטבע. המילה יְצַרְתִּיךָ מתפרשת כבריאה פיזית של הגוף [חומת אנך], כנתינת נשמה אלוהית כבר משלב הלידה [מלבי"ם], או כעיצובו ההיסטורי של העם בעת יציאת מצרים [רד"ק]. הפיכת העם לעבד משמעותה ייחודו להשגחתו הישירה של ה', מבלי להיות כפוף לשרי מעלה או למזלות, ולכן אין לו כל צורך בפסילים [אברבנאל].
המילה תִנָּשֵׁנִי משמעותה שכחה [מצודת ציון], אך צורתה הדקדוקית הסבילה יצרה שתי גישות מרכזיות המשלימות זו את זו:
הגישה הראשונה מפרשת את המילה כציווי ישיר: אל תשכח אותי. אף שהפועל כתוב בצורה סבילה, פרשנים מציינים כי בלשונות עתיקות פעולת השכחה נאמרת לעיתים בלשון זו [שד"ל, רש"י]. לפיכך, הבקשה היא שהעם לא יזנח את יראת ה' לטובת אלילים [מלבי"ם, ביאור שטיינזלץ].
הגישה השנייה נצמדת למשמעות הסבילה של המילה: לא תישכח ממני. זוהי הבטחה אלוהית ולפיה אם העם יזכור את ה', ה' יזכור אותם בחזרה, לא יעזוב אותם ולא יפקיר אותם להנהגת המזלות והטבע העיוור [אבן עזרא, רד"ק, אברבנאל].