יצא לכם פעם לראות מישהו עושה משהו ממש חסר היגיון ולהגיד לעצמכם שאתם בחיים לא תתנהגו ככה? פעם, אנשים בעולם היו משתחווים לפסלים מאבן ומעץ וחושבים שהם אלים. ה' פונה לעם ישראל ומבקש מהם זְכָר אֵלֶּה. הוא מבקש מהם לזכור כמה הדרך של עובדי האלילים ריקה וחסרת משמעות, כדי שהם בעצמם לא יתפתו ללכת אחריהם.
ה' קורא לעם בשני שמות, יַעֲקֹב וְיִשְׂרָאֵל. הוא עושה זאת כדי להראות שהוא פונה לכולם בלי יוצא מן הכלל, גם לאנשים הפשוטים והרגילים וגם לאנשים החשובים והצדיקים ביותר.
הוא מזכיר להם את התפקיד המיוחד שלהם ואומר כִּי עַבְדִּי אָתָּה יְצַרְתִּיךָ עֶבֶד לִי. ה' יצר את עם ישראל במטרה אחת, להיות קשורים רק אליו. עם ישראל לא צריך להשתחוות לשום כוח אחר בטבע, כי ה' בעצמו משגיח עליהם ושומר עליהם מקרוב.
בסוף הדברים, ה' נותן להם הבטחה מרגשת מאוד. המילה תִנָּשֵׁנִי קשורה למילה שכחה. ה' מבטיח לעם ישראל שאם הם יזכרו אותו ולא יעזבו אותו, הוא לעולם לא ישכח אותם. הוא תמיד יישאר איתם, ישמור עליהם ולא יעזוב אותם לעולם.