קרה לכם פעם שהשקעתם המון כסף, זמן ומאמץ במשהו, ובסוף גיליתם שאין בו שום תועלת? בדרך כלל, אנשים מוכנים להתאמץ מאוד או לעשות דברים קצת מוזרים רק אם מובטח להם פרס שווה בסוף. אבל כאן מוסבר כמה מצחיק וחסר היגיון זה היה בימי קדם לעבוד אלילים. מי יהיה כל כך חסר הבנה ויעבוד כל כך קשה בשביל משהו שלא נותן לו כלום? התהליך מתואר בשלבים: תחילה האדם יָצַר, כלומר לוקח חומר פשוט ונותן לו צורה, ולאחר מכן הוא נָסָךְ, שזה אומר שהוא מתיך ויוצק מתכת חמה כדי להכין את הפסל או לצפות אותו. אנשים משתגעים וטורחים כדי להכין אֵל וגם פֶסֶל, אבל בסופו של דבר, למרות כל העבודה הקשה, הם נשארים עם חתיכת עץ או מתכת דוממת שלא מסוגלת לעזור או להושיע אותם בשום צורה.
ישעיהו, פרק מ״ד, פסוק י׳
מִֽי־יָצַ֥ר אֵ֖ל וּפֶ֣סֶל נָסָ֑ךְ לְבִלְתִּ֖י הוֹעִֽיל׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.