עובד האלילים שקוע בעיוורון עמוק ומשקיע את אמונתו בדבר מזיק וחסר תועלת, כאדם אשר רֹעֶה אֵפֶר ורודף אחר חומריות הגוף, או כמי שבוחר להתיידד עם פסל שחציו נשרף ולהמליכו למנהיג עליו. סטייה זו מן הדרך הישרה מתרחשת משום שלֵב הוּתַל, כלומר לבו הטיפש והמרומה, הִטָּהוּ וגרם לו לחשוב שהוא נחות מעץ ואבן. מתוך שקיעותו בטעות, הוא אינו מסוגל להתנתק ממנה וְלֹא יַצִּיל אֶת נַפְשׁוֹ. כך הוא ממשיך בעיוורונו וְלֹא יֹאמַר לעצמו הֲלוֹא שֶׁקֶר בִּימִינִי, שכן אינו עוצר להכיר באבסורד שהפסל שיצר במו ידיו ואשר בו הוא מחזיק אינו אלא שקר מוחלט.
ישעיהו, פרק מ״ד, פסוק כ׳
רֹעֶ֣ה אֵ֔פֶר לֵ֥ב הוּתַ֖ל הִטָּ֑הוּ וְלֹא־יַצִּ֤יל אֶת־נַפְשׁוֹ֙ וְלֹ֣א יֹאמַ֔ר הֲל֥וֹא שֶׁ֖קֶר בִּימִינִֽי׃ {ס}
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.