ישעיהו, פרק מ״ד, פסוק ט״ו

Isaiah 44:15Sefaria

וְהָיָ֤ה לְאָדָם֙ לְבָעֵ֔ר וַיִּקַּ֤ח מֵהֶם֙ וַיָּ֔חׇם אַף־יַשִּׂ֖יק וְאָ֣פָה לָ֑חֶם אַף־יִפְעַל־אֵל֙ וַיִּשְׁתָּ֔חוּ עָשָׂ֥הוּ פֶ֖סֶל וַיִּסְגׇּד־לָֽמוֹ׃

חוסר ההיגיון שבעבודת האלילים נחשף בכך שאותו עץ שנועד לסיפוק צרכים גופניים משמש גם ליצירת אלוהות, עובדה השוללת את קדושתו העצמית. בתחילה האדם משתמש בשבבי העץ לְבָעֵר, כלומר להדלקת אש, לוקח מהם וַיָּחָם ומתחמם, ולאחר מכן הוא אַף־יַשִּׂיק ומבעיר את התנור. מתוך שארית העץ הוא מכין אליל, וכך מתעצמת הסתירה שבה דווקא החלק הנבזה והנשרף מעניק לאדם תועלת מוחשית, בעוד שהחלק הנעבד אינו מועיל לו כלל. הפסוק מציג שתי תפיסות אמונה: אלו שרואים בפסל את האל עצמו שעליהם נאמר אַף־יִפְעַל־אֵל וַיִּשְׁתָּחוּ מתוך כבוד עמוק, ואלו שרואים בו רק ייצוג לכוח עליון שעליהם נאמר עָשָׂהוּ פֶסֶל וַיִּסְגָּד־לָמוֹ, כלומר הם משתחווים קלות רק כדי להשיג תועלת. המילה לָמוֹ נכתבה בלשון רבים כדי לתאר את הפסילים באופן כללי, או כדרך של כבוד.

רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״ל
פסוק י״ד
פסוק ט״ז

נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?

עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.

תרמו עכשיו

מה דעתכם על הפירוש?

התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!

ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.