ישעיהו, פרק מ״ד, פסוק כ״ו

בניגוד לתחזיות הטבע, ה' בוחר להפוך את המציאות כדי לתת קיום ולהביא לידי גמר את הבטחותיהם של נציגיו הנאמנים. הוא מֵקִים את דְּבַר עַבְדּוֹ, המייצג את הנביא ישעיהו, משה רבנו או צדיק הגוזר גזרות, וַעֲצַת מַלְאָכָיו יַשְׁלִים כשהוא מוציא לפועל את שליחותם של יתר הנביאים או של מלאכים ממש. הבטחתם מתבטאת בנבואה הָאֹמֵר לִירוּשָׁלִַם, שנאמרת על אודות העיר ומבשרת כי היא תּוּשָׁב בתושביה מחדש וּלְעָרֵי יְהוּדָה תִּבָּנֶינָה. לבסוף מצהיר ה' וְחָרְבוֹתֶיהָ אֲקוֹמֵם, כשהוא מתחייב לשקם בעצמו את הריסות המקדש וירושלים, כמו גם את חורבותיה של כל עיר ברחבי יהודה.