ישעיהו, פרק מ״ד, פסוק כ״ז

יצא לכם פעם לראות ים גדול או נהר ענק ולחשוב כמה מים יש שם? נראה שאי אפשר לייבש אותם לעולם, נכון? אבל לה' יש כוח מוחלט לשנות את העולם ואת חוקי הטבע מהקצה אל הקצה. בדיוק כמו שהוא יכול להפריח מדבר ריק, יש לו גם את הכוח לייבש לגמרי מקומות שמלאים במים. כשה' פונה לַצּוּלָה, הוא מתכוון למקום עמוק מאוד שמלא בהמון מים רועשים. המצולה הזאת והנהרות הם בעצם משל לממלכת בבל העצומה. בבל הייתה בנויה בתוך עמק עמוק עם המון נהרות, והיא הייתה מלאה באנשים ובעושר רב, ממש כמו שמצולה מלאה במים. היא נראתה כל כך מוגנת וחזקה, עד שהיה נראה ששום דבר לא יכול לפגוע בה. אבל כשה' אומר לבבל חֳרָבִי, הוא מצווה עליה להתייבש ולאבד את כל הכוח שלה. המילה אוֹבִישׁ מתארת שלב אפילו יותר חמור של יובש מוחלט וגמור. ה' גוזר על בבל שהיא תאבד את כל הצבא העצום שלה ואת כל העושר שלה, ותישאר ריקה לגמרי. מי שביצע את המשימה הזאת היה כורש מלך פרס. הוא כבש את בבל החזקה, ובאותו זמן נתן לעם ישראל רשות לחזור לארץ ישראל ולבנות מחדש את ירושלים. כך ה' מראה שהוא יכול להחריב את הממלכה החזקה ביותר, כדי להציל ולבנות מחדש את עמו.