קרה לכם פעם שיצרתם משהו במו ידיכם מחימר או מענפים שמצאתם בחצר, ופתאום החלטתם שהיצירה הזו היא כוח אמיתי וגדול שיכול לשמור עליכם? זה בטח נשמע לכם קצת משונה, אבל בעבר הרחוק היו אנשים שבאמת התנהגו ככה. אדם היה לוקח עץ, משתמש בחלק ממנו כדי להתחמם או לבנות דברים פשוטים לבית, ואז לוקח את וּשְׁאֵרִיתוֹ, כלומר את חתיכת העץ הפשוטה שנשארה בסוף. מהשארית הזו הוא לְאֵל עָשָׂה, הוא מדמיין ויוצר לעצמו אלוהים. כדי שנבין בדיוק במה מדובר, מופיעה מיד המילה לְפִסְלוֹ, שמבהירה שזה בסך הכל פסל דומם שהוא חצב בעץ, והוא זה שהופך להיות האל שלו.
אחרי שהוא מסיים להכין את הפסל, אותו אדם מתחיל להאמין בו מכל הלב. הוא יִסְגָּד לוֹ וְיִשְׁתַּחוּ. קודם הוא כורע על הברכיים, ואז הוא ממש משתטח על הרצפה ופורס את הידיים והרגליים מרוב כבוד. ולבסוף, האדם וְיִתְפַּלֵּל אֵלָיו וְיֹאמַר הַצִּילֵנִי. הוא ממש עומד ומבקש מחתיכת העץ, שהוא בעצמו גילף רק לפני רגע, שתעזור לו ותושיע אותו מצרות.