בריאת היקום אינה פעולה אקראית או אירוע שננטש לחסדי מערכות הטבע, אלא תהליך מכוון המודרך על ידי השגחה תמידית. מטרתו הסופית של העולם החומרי היא לשמש בית יציב ומושלם עבור האנושות, מתוך מטרה להוביל את בני האדם להכרה בבורא היחיד.
הנביא מדגיש את תפקידו של ה' כבורא הבלעדי כדי לשלול את האמונות הרעות שהיו נפוצות בדורו, ולהוכיח כי לאלילים ולצבא השמים אין כל כוח עצמאי. ה' לבדו הוא השופט והמנהיג האמיתי, והגרמיים השמימיים פועלים רק על פי ציוויו [רד"ק, מצודת דוד]. מנגד, יש הרואים בנבואה זו לא רק התמודדות עם עבודת האלילים של אותה תקופה, אלא הקדמה להבטחת הגאולה העתידית הכוללת. לפי גישה זו, המטרה היא להראות כי כוונתו הבסיסית של ה' בבריאה הייתה להביא את המין האנושי לשלמות רוחנית [אברבנאל].
הכתוב מציג הבחנה ברורה בין אופן בריאת השמים לבריאת הארץ. בוֹרֵא הַשָּׁמַיִם ה֣וּא הָאֱלֹהִים מורה על כך שהשמים נבראו יש מאין ונשארו במצבם הראשוני כפי שנבראו, ללא שינוי או תוספת תיקון [מלבי"ם]. ה' הוא המניע והשולט על המערכות העליונות הללו [רד"ק, אברבנאל]. לעומת זאת, תהליך התהוותה של הארץ היה שונה ומדורג, והכתוב משתמש בארבעה פעלים שונים כדי לתאר את הכנתה ההדרגתית [מלבי"ם, שד"ל]:
תחילה, יֹצֵר הָאָרֶץ מלמד שה' העניק לארץ את צורתה הבסיסית וחשף את היבשה מתוך המים [מלבי"ם, מצודת דוד, אברבנאל]. לאחר מכן, וְעֹשָׂהּ מבטא תיקון וגמר מלאכה [מצודת ציון], כגון הצמחת הצומח והכנת התנאים לקיום חיים [מלבי"ם]. לבסוף, הוּא כוֹנְנָהּ מתאר את שלב ההכנה והביסוס הסופי [מצודת ציון, מלבי"ם]. ה' עיצב את פני הארץ כך שלא תהיה כדור מושלם וחלק, אלא בעלת שטחים ישרים, הרים וגבעות, כדי לאפשר התיישבות נוחה [אברבנאל]. הוא מילא אותה בבני אדם ובבהמות [אבן עזרא, רד"ק], והוא אינו עוזב את העולם לאחר בריאתו, אלא ממשיך להעמיד ולקיים אותו תמיד [שד"ל, ביאור שטיינזלץ].
תכליתה של יצירה מורכבת זו מפורשת בהמשך. לֹא תֹהוּ בְרָאָהּ לָשֶׁבֶת יְצָרָהּ. ה' לא ברא את הארץ כדי שתישאר במצב של תֹהוּ, מילה המפורשת כשממון, ריקנות מאדם וצומח, או בריאה לשווא [מצודת ציון, שד"ל, אבן עזרא]. מטרת הבריאה הייתה לָשֶׁבֶת, למען ישיבה ויישוב של בני אדם [רש"י, מצודת ציון]. הפרשנים מסכימים כי ה' הכין בארץ מראש את כל צרכי האדם כדי שיוכל לפרות ולרבות בה. אם אוכלוסיית העולם מתמעטת, הדבר אינו נובע מפגם בבריאה, אלא מחטאי בני האדם המביאים על עצמם עונשים כגון מלחמות או מגפות [רד"ק].
ההכרה בהשגחה המדוקדקת של ה' על הארץ ובהכנתה כיעד מגורים לאנושות, מובילה לסיום. אֲנִי ה' וְאֵין עוֹד. ה' הוא הבורא והמשגיח הבלעדי, הממית והמחיה, ואין שום כוח אחר מלבדו [רד"ק, מצודת דוד, מלבי"ם]. התכלית העליונה של יישוב הארץ היא שבני האדם יגיעו לשלמותם, יכירו באמת המוחלטת הזו, וידעו את ה' [אברבנאל].