הבטחה אלוהית לסיוע צבאי חסר תקדים, המבטיחה את הסרתם של כל המכשולים הפיזיים והאסטרטגיים העומדים בפני הכובש. ה׳ מבטיח לסלול את הדרך ולהבקיע גם את המבצרים החזקים ביותר, כך ששום כוח לא יוכל לעמוד בדרכו.
ההבטחה אֲנִי לְפָנֶיךָ אֵלֵךְ מתפרשת בקרב רוב הפרשנים כביטוי מליצי לעזרה אלוהית המבטיחה הצלחה במלחמה, כאילו ה׳ עצמו צועד בחזית המערכה [רד"ק, מצודת דוד, אבן עזרא]. גישה נוספת מציעה כי ההליכה לפני המחנה רומזת להובלתו של השר (המלאך) הממונה על ממלכת פרס [אבן עזרא]. התערבות אלוהית זו נדרשת משום שכוחו הטבעי של הכובש חלש מכדי לבצע גבורה שכזו בכוחות עצמו [מלבי"ם].
המילה וַהֲדוּרִים זוכה למספר פירושים. הגישה המרכזית בקרב רוב הפרשנים היא שמדובר בדרכים עקלקלות, מסובבות או מקולקלות. פירוש זה נשען על השימוש בשורש הדר בשפה הארמית ובלשון חז"ל, המבטא חזרה, סיבוב ועיקול, כדוגמת דרכים הפונות ימינה ושמאלה חליפות [רש"י, רד"ק, שד"ל, מצודת ציון]. מנגד, יש המפרשים את המילה כהרים, גבשושיות ומכשולים פיזיים [אבן עזרא, ביאור שטיינזלץ]. פירוש נוסף קושר את המילה לחומה הסובבת ומקיפה את העיר [רש"י].
את אותם מכשולים ה׳ מבטיח אֲיַשֵּׁר. המילה נכתבת בפסוק אושר אך נקראת באות יו"ד, תופעה טבעית שכן אותיות אהו"י מתחלפות זו בזו [רד"ק, מנחת שי]. משמעות ההבטחה היא שה׳ ישווה ויישר את הדרכים המעוקמות כדי שהצבא לא ייכשל בהליכתו [מצודת דוד]. מבחינה אסטרטגית, דרכים המובילות למבצרים נבנו בכוונה תחילה באופן עקום כדי למנוע גישה ישירה אל השער, וה׳ מבטיח ליישר עיקולים אלו כדי לאפשר התקרבות מהירה ונוחה [מלבי"ם].
השלב האחרון בכיבוש מתואר במילים דַּלְתוֹת נְחוּשָׁה אֲשַׁבֵּר וּבְרִיחֵי בַרְזֶל אֲגַדֵּעַ. דַּלְתוֹת נְחוּשָׁה הן שערי המדינות העשויים נחושת [אבן עזרא], ובְרִיחֵי בַרְזֶל הם מוטות הברזל הכבדים המונחים מאחורי השערים כדי לנעול אותם [מצודת ציון]. הפועל אֲגַדֵּעַ משמעותו כריתה ושבירה [מצודת ציון]. הפרשנים מסכימים כי זוהי מליצה המבטאת את קריסתם של המבצרים החזקים ביותר [מצודת דוד, רד"ק]. עם זאת, יש המצביעים על נס של ממש בתיאור זה: בכיבוש טבעי, הפורצים נדרשים קודם כל לשבור את הבריחים הנועלים את השער מבפנים, ורק אז נפתחות הדלתות. אולם כאן ה׳ מבטיח להפוך את הסדר הטבעי, תחילה הוא ישבר את הדלתות עצמן, ורק לאחר מכן יגדע את הבריחים [מלבי"ם].