יצא לכם פעם לחשוב איך היו מצליחים פעם להיכנס לתוך מבצר ענק ושמור היטב? בדרך כלל זו הייתה משימה קשה מאוד, אבל ה׳ מבטיח עזרה אדירה שתסלק את כל המכשולים שבדרך. ה׳ אומר למפקד הצבא: אֲנִי לְפָנֶיךָ אֵלֵךְ. כלומר, ה׳ בעצמו יצעד בראש המחנה וידאג להצלחה, מכיוון שלצבא אין מספיק כוח לעשות זאת לבד.
בעבר, הדרכים אל המבצרים נבנו בכוונה בצורה עקומה ומסובבת, כדי למנוע מהאויב לרוץ ישר אל השער. הדרכים המפותלות האלה נקראות וַהֲדוּרִים. ה׳ מבטיח שהוא אֲיַשֵּׁר אותן, הוא יהפוך את הדרכים המסובבות לחלקות וישרות, כדי שהצבא יוכל להתקרב אל היעד במהירות ובלי תקלות.
ומה יקרה כשיגיעו סוף סוף אל החומה? הערים היו מוגנות בשערי נחושת חזקים, שמאחוריהם הונחו מוטות ברזל כבדים כדי לנעול אותם היטב. ה׳ מכריז: דַּלְתוֹת נְחוּשָׁה אֲשַׁבֵּר וגם וּבְרִיחֵי בַרְזֶל אֲגַדֵּעַ, שפירושו לחתוך ולשבור את המוטות. יש כאן נס של ממש, כי באופן טבעי, כשמנסים לפרוץ פנימה, צריכים קודם כל לשבור את המנעולים ומוטות הברזל, ורק אז הדלת יכולה להיפתח. אך כאן ה׳ מראה את כוחו האדיר והופך את הסדר, קודם הוא ינפץ את הדלתות החזקות עצמן, ורק אחר כך ישבור את מוטות הברזל. כך שום דבר לא יוכל לעצור את ההתקדמות.