ישעיהו, פרק מ״ט, פסוק א׳

הנביא, או לחלופין עם ישראל כולו, פונה בחזון אוניברסלי אל אומות העולם כדי לבשר להן על גאולה עתידית או על פורענות. הוא קורא למדינות הים המבודדות שטרם מכירות את ה' שִׁמְעוּ אִיִּים אֵלַי מתוך דרישה שיבינו ויקבלו את הדברים, ופונה לעמים הגדולים בארצות רחוקות בקריאה וְהַקְשִׁיבוּ לְאֻמִּים מֵרָחוֹק, שכן עבורם די בעצם ההקשבה. הדובר מצהיר כי יְהֹוָה מִבֶּטֶן קְרָאָנִי, כלומר ייעד והקדיש אותו לתפקידו לנבא ישועה עוד בטרם נולד. ההכרזה מִמְּעֵי אִמִּי הִזְכִּיר שְׁמִי מהווה חזרה פיוטית על רעיון זה, או מצביעה על כך שכבר בשלב הראשוני ביותר של קליטת ההיריון ה' הכין אותו מבחינה טבעית לשליחותו.