הבריאה כולה נקראת להשתתף בשמחה על גאולת ישראל, כאשר הקריאה לזמר ולשמוח, רָנּוּ שָׁמַיִם וְגִילִי אָרֶץ, מבטאת כמשל את חגיגת היקום כולו על היציאה מהגלות. מנגד, ניתן להבין זאת כשינוי מוחשי בטבע, שבו רננת השמים תתבטא באוויר זך ושמחת הארץ בהצמחת יבולים. הפנייה המיוחדת להרים לפתוח את פיהם בשירה עזה, וּפִצְחוּ הָרִים רִנָּה, נובעת מהיותם החלק היסודי בארץ, ומדגישה שבשורת הגאולה הגיעה גם ליושביהם המרוחקים. סיבת השמחה העולמית היא כִּי נִחַם ה׳ עַמּוֹ, כלומר ה' ניחם את עמו שנגאל, וַעֲנִיָּו יְרַחֵם בכך שראה את סבלם של הנדכאים בגלות וריחם עליהם.
ישעיהו, פרק מ״ט, פסוק י״ג
רׇנּ֤וּ שָׁמַ֙יִם֙ וְגִ֣ילִי אָ֔רֶץ (יפצחו) [וּפִצְח֥וּ] הָרִ֖ים רִנָּ֑ה כִּֽי־נִחַ֤ם יְהֹוָה֙ עַמּ֔וֹ וַעֲנִיָּ֖יו יְרַחֵֽם׃ {ס}
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.