ישעיהו, פרק מ״ט, פסוק ט״ו

אהבתו וזכרונו של ה' את עמו עולים על הרגשות הטבעיים והעמוקים ביותר של אם לילדה. השאלה הרטורית היא הֲתִשְׁכַּח אִשָּׁה עוּלָהּ, כלומר האם תוכל לשכוח את אהבתה לילד שכבר גדל, ותימנע מֵרַחֵם על בֶּן בִּטְנָהּ, תינוק יונק וחסר אונים התלוי בה לחלוטין. ייתכן שבמקרים נדירים של אכזריות, או במצב היפותטי שבו הטבע האנושי ייכשל, גַּם אֵלֶּה תִשְׁכַּחְנָה את בניהן. למרות זאת, הקשר האלוהי חזק יותר מכל חיבור אנושי, וה' מבטיח לעמו כי וְאָנֹכִי לֹא אֶשְׁכָּחֵךְ.