ישעיהו, פרק מ״ט, פסוק ט״ו

Isaiah 49:15Sefaria

הֲתִשְׁכַּ֤ח אִשָּׁה֙ עוּלָ֔הּ מֵרַחֵ֖ם בֶּן־בִּטְנָ֑הּ גַּם־אֵ֣לֶּה תִשְׁכַּ֔חְנָה וְאָנֹכִ֖י לֹ֥א אֶשְׁכָּחֵֽךְ׃

יצא לכם פעם לראות איך אמא מטפלת בתינוק קטן? היא דואגת לו, מחבקת אותו ושומרת עליו מכל משמר. הנביא משתמש באהבה המיוחדת והטבעית הזו כדי להסביר לנו עד כמה ה' קשור לעם ישראל. הוא שואל שאלה: האם ייתכן שאמא תשכח את עוּלָהּ? כלומר, את התינוק הרך והקטן שלה? האם היא יכולה להימנע מֵרַחֵם בֶּן בִּטְנָהּ - מלאהוב ולדאוג לילד שנולד לה? הרי לתינוק קטן אין כוח לדאוג לעצמו, והוא תלוי לגמרי באמא שלו שתעזור לו. בדרך כלל, אהבה של אמא היא הדבר הכי חזק בטבע, אבל אז באות המילים גַּם אֵלֶּה תִשְׁכַּחְנָה. כלומר, אפילו אם יקרה מקרה נדיר מאוד שבו אמא תשכח את הילד שלה, ה' מבטיח לעם ישראל: וְאָנֹכִי לֹא אֶשְׁכָּחֵךְ. הקשר של ה' אלינו חזק יותר מכל קשר בין בני אדם, והוא לעולם לא יעזוב או ישכח אותנו.


נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?

עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.

תרמו עכשיו

מה דעתכם על הפירוש?

התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!

ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.