קריאת הגאולה פונה אל עם ישראל הנתון בגלות וקוראת לֵאמֹר לַאֲסוּרִים צֵאוּ לחופשי משעבוד השלטון הזר. במקביל מופנית הקריאה לַאֲשֶׁר בַּחֹשֶׁךְ, בין אם אלו המסתתרים מפחד, עשרת השבטים שמקום הימצאם נסתר או המתים באפלת הקבר, והיא מורה להם הִגָּלוּ, כלומר התגלו, צאו אל האור והיראו ללא פחד. במסעם חזרה השבים מדומים לעדר הרועה בנחת, כך שעַל דְּרָכִים יִרְעוּ בבטחה ובגלוי ללא מורא משודדים. ה' ינהיג אותם באורח נסי וידאג לכל צורכיהם, כך שוּבְכָל שְׁפָיִים, שהם הרים גבוהים וצחיחים או שדות מרעה פתוחים, תהיה מַרְעִיתָם והם ימצאו שפע ומזון למרות תנאי הדרך.
ישעיהו, פרק מ״ט, פסוק ט׳
לֵאמֹ֤ר לַֽאֲסוּרִים֙ צֵ֔אוּ לַאֲשֶׁ֥ר בַּחֹ֖שֶׁךְ הִגָּל֑וּ עַל־דְּרָכִ֣ים יִרְע֔וּ וּבְכׇל־שְׁפָיִ֖ים מַרְעִיתָֽם׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.