הנביא, או עם ישראל כולו, מתאר את דברי הנבואה והתוכחה שלו ככלי נשק מדויקים המופעלים בחסות הגנה אלוהית צמודה. פיו הופך לנשק שנון הפועל ללא מורא, כאשר וַיָּשֶׂם פִּי כְּחֶרֶב חַדָּה מסמל תוכחה המופנית מקרוב, וכנגד זאת ה' מעניק לו מחסה פעיל מפני רודפיו כאשר בְּצֵל יָדוֹ הֶחְבִּיאָנִי. במקביל, דיבורו נמשל גם לנשק לטווח רחוק המיועד לאומות העולם ולעתיד, כאשר וַיְשִׂימֵנִי לְחֵץ בָּרוּר משמעו חץ מלוטש ונקי מחלודה. בנוסף להגנה המיידית, המילים בְּאַשְׁפָּתוֹ הִסְתִּירָנִי מתארות כיצד ה' שומר עליו בתוך נרתק החצים, כהמתנה דרוכה ובטוחה עד לרגע המדויק שבו עליו להתגלות ולפעול.
ישעיהו, פרק מ״ט, פסוק ב׳
וַיָּ֤שֶׂם פִּי֙ כְּחֶ֣רֶב חַדָּ֔ה בְּצֵ֥ל יָד֖וֹ הֶחְבִּיאָ֑נִי וַיְשִׂימֵ֙נִי֙ לְחֵ֣ץ בָּר֔וּר בְּאַשְׁפָּת֖וֹ הִסְתִּירָֽנִי׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.