ישעיהו, פרק מ״ט, פסוק כ״א

ציון נמשלת לאם אשר נדהמת לראות המון רב של צאצאים השבים אליה מן הגלות. לנוכח הכמות העצומה היא מתפלאת, וְאָמַרְתְּ בִּלְבָבֵךְ מִי יָלַד לִי אֶת אֵלֶּה, שכן היא חושבת שאלו בוודאי בניה של אישה אחרת בעוד היא זוכרת כי וַאֲנִי שְׁכוּלָה וְגַלְמוּדָה, כלומר חסרת בנים, עזובה ובודדה. משום שהיא או בניה היו במצב של גֹּלָה וְסוּרָה, מורחקים ממקומם ומהחברה, היא תוהה וְאֵלֶּה מִי גִדֵּל וטיפח במהלך שנות הנדודים. לבסוף, מתוך השתאות על כך שקובצו מכל קצוות תבל על ידי ה' לאחר שהייתה בטוחה כי הֵן אֲנִי נִשְׁאַרְתִּי לְבַדִּי, היא שואלת אֵלֶּה אֵיפֹה הֵם, כלומר מאיזה מקום הגיעו כולם בחזרה אליה.