ישעיהו, פרק ס׳, פסוק ד׳

יצא לכם פעם לעמוד במקום גבוה ולהסתכל לכל הכיוונים כדי לחפש מישהו שאתם מאוד אוהבים ומתגעגעים אליו? הנביא פונה אל העיר ירושלים, שאחרי שנים רבות של בדידות ושממון, הופכת פתאום למקום שכולם רוצים להגיע אליו. הוא קורא לה בהתרגשות להתעורר ולראות את הפלא הגדול שקורה ממש מול עיניה. הוא אומר לה שְׂאִי סָבִיב עֵינַיִךְ, תסתכלי לכל ארבעת כיווני העולם, ותראי איך כֻּלָּם נִקְבְּצוּ בָאוּ לָךְ. כל עם ישראל, שהיה מפוזר בגלות, מתאסף וחוזר סוף סוף הביתה. הנביא מבטיח שבָּנַיִךְ מֵרָחוֹק יָבֹאוּ, הבנים שנעלמו בארצות רחוקות ישובו, ואפילו לא יצטרכו להתאמץ, כי עמי העולם הם אלו שיעזרו להם להגיע. והבנות שיחזרו? עליהן נאמר וּבְנוֹתַיִךְ עַל צַד תֵּאָמַנָה. המילה תֵּאָמַנָה באה מהמילה "אומנת", אישה שמטפלת בתינוקות במסירות, והמילים עַל צַד מתארות את הדרך שבה מחזיקים ילד קטן על המותן כדי שיהיה לו נוח ובטוח. הבנות הרכות לא יצטרכו ללכת ברגל את כל הדרך הארוכה. הן יקבלו יחס של כבוד מלכים, יסעו בנוחות בעגלות מפוארות, וישמרו עליהן בעדינות רבה עד שיגיעו בשלום לירושלים.