יצא לכם פעם לדמיין עדר עצום של כבשים צועד ממרחקים, וכולם בדרך למקום אחד מיוחד? לעתיד לבוא, העמים השונים יגיעו לירושלים בשמחה גדולה. אפילו השבטים שנודדים במדבר יביאו את הרכוש הכי טוב שלהם לבית המקדש, לא כדי להילחם, אלא כדי להביא מתנות. הנביא מספר לנו על עמים של רועי צאן שנקראים קדר ונביות. כאשר הנביא אומר כָּל צֹאן קֵדָר, הוא מתכוון להמון רב של כבשים מובחרות שיגיעו לירושלים. המילים אֵילֵי נְבָיוֹת מתארות את הכבשים הגדולים והכי משובחים שיש.
כל הבהמות האלה יגיעו כדי לעזור. המילה יְשָׁרְתוּנֶךְ מסבירה שהן ישמשו לכל הצרכים של ירושלים ועבודת הקודש. כשהנביא אומר יַעֲלוּ עַל רָצוֹן מִזְבְּחִי, הכוונה היא שהקורבנות האלה יעלו על המזבח ויתקבלו באהבה וברצון לפני ה׳. בסוף הדברים, ה׳ מבטיח וּבֵית תִּפְאַרְתִּי אֲפָאֵר, כלומר בית המקדש יהפוך למפואר ויפהפה בזכות כל המתנות והקורבנות המיוחדים שהעמים יביאו אליו.