ישעיהו, פרק ס׳, פסוק ח׳

תנועה המונית ומהירה של שיבה אל ציון מעוררת פליאה על זהות השבים, מִי אֵלֶּה אשר תְּעוּפֶינָה בחיפזון, בין אם מדובר בקהילות ישראל השבות לארצן ובין אם באוניות המגיעות ממרחק. המהירות והטבעיות של השיבה מומחשות בעזרת התנועה הקלה בשמיים כָּעָב, כענן, והחזרה למקום המגורים הקבוע היא וְכַיּוֹנִים אֶל אֲרֻבֹּתֵיהֶם, כיונים הממהרות אל חלונות השובך שלהן מתוך רצון עז לכלכל את גוזליהן. יש המחלקים בין הדימויים ורואים בענן את אומות העולם שיביאו את שפע מתנותיהם ויחלפו, וביונים את עם ישראל שיחזור לקנו לתמיד. מנגד, הדימוי עשוי לתאר מציאות עתידית שבה בני ישראל יבקרו במקדש מדי יום ויעופו לבתיהם בערב, בעוד אומות העולם הן שיישארו ללון בירושלים כדי להקריב את הקרבנות לה'.