תחשבו רגע מה קורה כשדורכים בקרקעית של ים או אגם. בדרך כלל האדמה שם רטובה, בוצית ומלאה באבנים שמקשות על ההליכה, נכון? כעת דמיינו את בני ישראל חוצים את ים סוף. הנס הגדול לא היה רק שהמים נבקעו לשניים, אלא גם מה שקרה לאדמה שעליה הם דרכו. ה׳ עשה נס מיוחד וייבש את הקרקע לחלוטין ברגע אחד. כשהם הלכו בַּתְּהֹמוֹת, כלומר במקומות הכי עמוקים בקרקעית הים, לא היו שם טיט או מכשולים. הדרך הייתה כל כך חלקה וישרה, עד שהם יכלו ללכת ואפילו לרוץ ממש כַּסּוּס בַּמִּדְבָּר. בדיוק כמו שסוס חזק דוהר במרחב פתוח, מישורי ויבש מבלי להיתקל בכלום, כך בני ישראל צעדו בתוך הים במהירות ובביטחון, מבלי למעוד או ליפול בדרך.
ישעיהו, פרק ס״ג, פסוק י״ג
מוֹלִיכָ֖ם בַּתְּהֹמ֑וֹת כַּסּ֥וּס בַּמִּדְבָּ֖ר לֹ֥א יִכָּשֵֽׁלוּ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.